This is your new blog post. Click here and start typing, or drag in elements from the top bar.
בשינג אי צ'ואן שלנו נהוג לדרוך על כריות כף הרגל לפני העקב ולנעוץ את הצעד בקרקע. לא אחת נשאלתי על ההגיון העומד מאחורי אופן דריכה יחודי זה. ישנם זרמים של שינג אי צ'ואן שאינם דורכים באופן זהה לשינג אי אותו אני מלמד ואת ההגיון מאחורי אופן הדריכה שלהם אינני מכיר. לעומת זאת במקום להסביר את ההגיון שבשינג אי שלי בחרתי להציג סרטון קצר. בסרטון זה אפשר מציג בחור, שאינו עוסק בשינג אי צ'ואן, אופן דריכה דומה מאד לזה הנהוג אצלנו. אפשר לראות שגם אדם המשקיע בנסיון להבין מכניקת תנועה נכונה אך חסר הדרכה מקצועית מגיע לאותן מסקנות למרות שקיים הגיון מאחורי החלק של ההאצה (1:23) למעשה תנועתו עדיין דורשת ליטוש. הטעויות שניתן לזהות הן:
גרירה של הרגל האחורית - דבר זה מאת את התקדמותה קדימה נטיית כף הרגל האחורית מטה וחוסר בכוונה קדימה באצבעות (אין חרישה) - במידה ויתקל במכשול הוא יאבד את שיווי המשקל ויפול קדימה מכיוון שהרגל האחורית (כף הרגל כולה ולא רק הכריות) אינה נחה על הקרקע בסיום התנועה אין תמיכה חזקה של כל הגוף מאחורי ההתקפה של היד המקבילה לרגל האחורית (יד שמאל) ולכן כח חוזר אינו נבלם לאחרונה נתקלתי במספר סרטונים ביו-טיוב בהם מורה לאמנויות לחימה מסביר על יכולות מדהימות של צ'י המאפשר להעיף אנשים בקלות ללא שימוש בשרירי הגוף או על ידי שמירת השרירים משוחררים ללא כל כיווץ עכשיו נסתכל על מצב אמיתי בו המורה מעיף את התלמיד. מכיוון שהכח שמפיק המורה מועבר אל התלמיד דרך נקודת המגע היחידה שבינייהם (כפות הידיים) זרועותיו של המורה עולות מעט. זרועותיו של התלמיד מתקצרות מעט מכיוון שמפרקי הזרוע אינם חזקים מספיק לתמוך בכח הרב המופעל על כפות הידיים לשם דחיפת הגוף כולו. כלומר הידיים אינן חזקות מספיק לתמוך במשקל הגוף. כיוון הכח לעבר הגב או הכתפיים גורם לגוף למעוד לאחור כך שהישבן אינו עוקף את הכתפיים בתנועה אחורה. מכיוון שהגוף מועד לאחור, כריות כף הרגל מתרוממות לפני העקב הצעד המתורגל בשינג אי צ'ואן מכונה "צעד חרישה". תרגול צעד זה חיוני ביותר ליצור כח בזמן תנועה השאיפה לפשט את התנועה ליסודות הנמצאים בכל תנועה. פישוט זה משפר את יכולתו של המתרגל לשלוט בגופו תוך זמן קצר יחסית. מספרן של תנועות היסוד קטן מאד, שילוב של תנועות היסוד (והיכולת להשתנות) מוליד ווריאציות רבות רב המגינים שהיו בשימוש בשדות הקרב הקדומים הולבשו על גבי האמה. אם נרצה להבין מדוע הולבשו מגינים אלו דווקא על גבי האמה ולא הכתף (זרוע עליונה) או כף היד נצטרך ראשית לנסות להבין מה נחוץ ממגן טוב. שני הדברים החשובים ביותר הנדרשים ממגן (מעבר ליכולתו להיות בלתי חדיר וקל משקל) הם היכולת לניידו בקלות לאיזור המותקף והיכולת של הגוף לתמוך במגן תחת עוצמת ההתקפה מבלי לקרוס המותן (כוללת את הגב התחתון) היא מקטע האמצע האמצעי, כמו כן הינה הבסיס שבמקטעי הבסיס. המותן הינה המקטע המחבר את פלג הגוף העליון לזה התחתון, משמשת כציר התנועה והסיבוב של הגוף והמקור הראשוני ביותר להפקת כח ועל כן נאמר " כל כוחו של הגוף מקורו במותן". המותן משפיעה על יכולת הגוף לנוע, שינוע מרכז הכובד, יציבות הגוף, הפקה והאגירת כח חבר טוב של הגנרל הגדול ביי-יואן שימש כראש מינזר "אושר המזרח". כאשר הגיע הגנרל לביקור, ביקש מאחד הנזירים להודיע לראש המינזר כי "הגנרל הגדול ביי-יואן" הגיע לבקרו. כששמע זאת ראש המנזר הפטיר לנזיר בביטול "אינני מכיר שום גנרל גדול, שלח אותו לדרכו". כששמע זאת הגנרל בקש מהנזיר להטריח את עצמו בשנית ולהודיע לראש המינזר כי "ביי-יואן" בא לבקרו. כששמע זאת ראש המינזר יצא החוצה בשמחה לקבל את פניו של חברו היקר ולהזמינו פנימה לשתות כוס תה משמעות הסימניות הסיניות יין ויאנג הפילוסופים הסינים השתמשו ב-יין ויאנג על מנת לתאר את המחזוריות הקיימת בטבע. התבוננותם בטבע הביאה לזיהוי של מספר יחסים חשובים המתקיימים בין יין ליאנג. עקרונות אלו הם: הפכים מגבילים, בסיס ושימוש הדדי , כליה הדדית, התמרה הדדית הפכים מגבילים בסיס ושימוש הדדי כליה הדדית התמרה הדדית משמעות הסמל טאי-ג'יסמל הטאי ג'י מצליח להעביר יפה את ארבעת העקרונות המתארים את המהות והתמצית של היין והיאנג על הקשר בין יין ויאנג ואמנויות לחימה פנימיות ניתן לקרוא כאן |