רב המגינים שהיו בשימוש בשדות הקרב הקדומים הולבשו על גבי האמה. אם נרצה להבין מדוע הולבשו מגינים אלו דווקא על גבי האמה ולא הכתף (זרוע עליונה) או כף היד נצטרך ראשית לנסות להבין מה נחוץ ממגן טוב. שני הדברים החשובים ביותר הנדרשים ממגן (מעבר ליכולתו להיות בלתי חדיר וקל משקל) הם היכולת לניידו בקלות לאיזור המותקף והיכולת של הגוף לתמוך במגן תחת עוצמת ההתקפה מבלי לקרוס
לבישת מגן על גבי הכתף או זרוע עליונה מאפשרת תמיכה חזקה מאד מאחורי המגן אך יכולת ניודו במרחב לוקה קשות בחסר. אחיזה במגן בכף היד מאפשרת את הניידות הטובה ביותר אך יכולת התמיכה חלשה מאד (ככל שיש יותר מפרקים בין שתי נקודות לחץ כך נחלשת עוצמת המבנה לעמוד בלחץ). כאשר המגן מולבש על גבי האמה יכולת הגוף לתמוך מאחוריו טובה מזו של אחיזה בכף היד ויכולת ניודו טובה ממגן המולבש על הכתף או הזרוע העליונה. כמו כן, אחיזה במגן בעזרת כף היד מונעת ממנה לאחוז בכלי נשק
מגן הנקשר על גבי האמה מכונה "טארגה" (בתמונה). טארגה הינו מגן עגול או מרובע, קטן מידות ועשוי מתכת או שילוב של מתכת ועץ. את המגן נהוג היה ללבוש על גבי האמה דרך שתי לולאות (בדומה לתרשים). מגן טארגה שימש בעיקר את חיילות הרגלים במאות ה-13 והלאה
מקטע המרכז (מרפק-אמה) משמש בשינג אי צ'ואן באופן דומה למגן טארגה. בשינג אי צ'ואן נאמר: "(הכח) מתחיל במקטע הבסיס, מותמר ומשתנה במקטע האמצעי ומקבל ביטוי סופי במקטע הקצה" כלומר, במקטע הבסיס יש כח רב, תנועה ושינוי מתבצעים במקטע המרכז ושיחרור של כח מתבצע במקטע הקצה שהינו כלי הנשק העיקרי. בזמן לחימה משתמשים באמות לקלוט את התקפת היריב ובכך מאפשרים לכף היד להיות חופשיה להתקפה ואחיזה. למעשה, קליטת התקפה בעזרת האמה מאפשרת "התגנבות" של כלי הנשק העיקרי (כפות הידיים) אל מעבר להגנות היריב ללא כל מאבק
Shang Wu Zhai שאנג וו ג'אי - ביס לאמנויות לחימה |
|