חמש אצבעות כפופות קלות – הנחיה זו מטרתה להביא לקיום הדרישה "שאף לישר בתוך הכפוף". כאשר האצבעות ישרות לחלוטין הן מכילות רק את כוח יישורן לאחור (כוח יאנגי) ונעדרות את הכוח לכופפן פנימה (כוח ייני). כיפוף קל של האצבעות מאפשר יצירת כוונה של שני כוחות מנוגדים ויצירת כוח גוף מאוחד (איחוד בין יין ויאנג ובין פריסה וכינוס) בקצוות הגוף. כיפוף של האצבעות מאפשר הכלה או צבירה של כוח ואצירתו בכף היד
נפרדות ופתוחות בטבעיות – כאשר האצבעות מופרדות מופיע בהן כוח וחיות תנועה אך פעולה זו חייבת להיות קלילה וללא מאמץ. מאפשר לצ'י לזרום אל הקצוות בקלילות וללא הפרעה של שרירים מכווצים ונוקשים. הנחיה זו עיקרה הימנעות מכיווץ מיותר ומאמץ לשלוח את הצ'י או הכוח אל הקצוות. הפרדת האצבעות לצדדים בתנועת עטיפה כביכול מסביב לחפץ בכף היד מביאה למתיחה של הגידים בצידי הכף המאפשרים לה לנוע מצד לצד (תנועת נפנוף לשלום) ומסייעים לשפר את החיבור של כף היד אל הגוף ליצירת תחושת גוף מאוחד. כמו כן כתוצאה מביצוע הנחיה זו נוצרים כוחות תליה (גווה) בבסיס הזרת, בסיס הכף בצד של הזרת ובבסיס האגודל
הצורה דומה לרעף – צורתם של הרעפים בסין דומה לחצי גליל. הנחיה זו באה להורות על כיפוף הדרגתי של האצבעות כאשר האצבע המורה הכי ישרה וככל שמתקרבים יותר את הזרת הכיפוף גדל. אם נאחז ברעף או גליל כאשר האצבע המורה מקבילה לציר האורך של הגליל ופונה אל עבר אחד מבסיסיו אזי שאר האצבעות יהיו אוחזות ועוטפות את הגליל. הנחיה זו באה לידי ביטוי בתנועת קירוב של האגודל אל הזרת ומחזקת בעצם את שרירי כף היד המשמשים לאחיזה ותפיסה
על לב הכף להיות מוכל – הכלת מרכז כף היד אינה זהה לקפיצת אגרוף ויצירת חלל באזור מרכז הכף, כך שהאצבעות מתכנסות אל מרכז הכף. על מנת לבצע נכון את ההנחיה יש למעשה לשאוב את מרכז הכף ביחס לקצות האצבעות, כלומר יש לשאוף להרחיק את קצות האצבעות ממרכז הכף כאילו מנסים להאריכן. ביצוע נכון של הנחיה זו מאפשר העברת כוח מכף היד ועד לקצות האצבעות
אין להגזים במלאות – על ההנחיות להיות מבוצעות בעזרת הכוונה ובכיווץ המינימאלי האפשרי של שרירי כף היד מבלי להקשיח את השרירים עקב כיווץ מוגזם
בקמיצה יש כוח הובלה (לינג ) יחד עם כוח דחיקה (דינג ) קדימה – יש להתכוון לשני כוחות בקמיצה, האחד הוא כוח הובלה או תליה ומשמש למשיכה של היריב לעברנו ואילו הכוח השני מכוון אל עבר היריב בכוונת התקפת אגרוף. כוחות מנוגדים אלו מזינים ויוצרים האחד את השני עקב היותם בכיוונים סותרים
אצבע מורה ישרה ובמרכז – על האצבע המורה להיות ישרה ולפנות קדימה ומעלה בזוית 45 מעלות. ישרה ובמרכז בא להדגיש כי אין להטות את האצבע ימינה או שמאלה אלא להשאירה במרכז
צ'י מקושר לשער הנפש – הכוונת נקודת "שער הנפש" קדימה ומטה (לחיצה ודחיקה) מביאה את הצ'י אל נקודה זו. יצירת כוח נשיאה (טיאו ) באצבע המורה המכוון אחורה ומעלה יסייע בהפקת כוח מנוגד בכיוון קדימה ומטה בנקודת שער הנפש
שדה קטן הופך מלא – הגבעה הקטנה תחת הזרת (להב כף היד) הופכת בשרנית ועגלגלה. אזור זה הוא איזור המגע בתנועת אגרוף פי וממוקם ישירות מעל "שער הנפש"
האגודל מכופפת בדומה לשן סהר – על המפרק הראשון של האגודל להיות מכופף מעט על מנת שהרווח שבין האגודל והאצבע המורה יהפוך עגלגל בדומה לסהר או פה טיגריס שואג.
נפרדות ופתוחות בטבעיות – כאשר האצבעות מופרדות מופיע בהן כוח וחיות תנועה אך פעולה זו חייבת להיות קלילה וללא מאמץ. מאפשר לצ'י לזרום אל הקצוות בקלילות וללא הפרעה של שרירים מכווצים ונוקשים. הנחיה זו עיקרה הימנעות מכיווץ מיותר ומאמץ לשלוח את הצ'י או הכוח אל הקצוות. הפרדת האצבעות לצדדים בתנועת עטיפה כביכול מסביב לחפץ בכף היד מביאה למתיחה של הגידים בצידי הכף המאפשרים לה לנוע מצד לצד (תנועת נפנוף לשלום) ומסייעים לשפר את החיבור של כף היד אל הגוף ליצירת תחושת גוף מאוחד. כמו כן כתוצאה מביצוע הנחיה זו נוצרים כוחות תליה (גווה) בבסיס הזרת, בסיס הכף בצד של הזרת ובבסיס האגודל
הצורה דומה לרעף – צורתם של הרעפים בסין דומה לחצי גליל. הנחיה זו באה להורות על כיפוף הדרגתי של האצבעות כאשר האצבע המורה הכי ישרה וככל שמתקרבים יותר את הזרת הכיפוף גדל. אם נאחז ברעף או גליל כאשר האצבע המורה מקבילה לציר האורך של הגליל ופונה אל עבר אחד מבסיסיו אזי שאר האצבעות יהיו אוחזות ועוטפות את הגליל. הנחיה זו באה לידי ביטוי בתנועת קירוב של האגודל אל הזרת ומחזקת בעצם את שרירי כף היד המשמשים לאחיזה ותפיסה
על לב הכף להיות מוכל – הכלת מרכז כף היד אינה זהה לקפיצת אגרוף ויצירת חלל באזור מרכז הכף, כך שהאצבעות מתכנסות אל מרכז הכף. על מנת לבצע נכון את ההנחיה יש למעשה לשאוב את מרכז הכף ביחס לקצות האצבעות, כלומר יש לשאוף להרחיק את קצות האצבעות ממרכז הכף כאילו מנסים להאריכן. ביצוע נכון של הנחיה זו מאפשר העברת כוח מכף היד ועד לקצות האצבעות
אין להגזים במלאות – על ההנחיות להיות מבוצעות בעזרת הכוונה ובכיווץ המינימאלי האפשרי של שרירי כף היד מבלי להקשיח את השרירים עקב כיווץ מוגזם
בקמיצה יש כוח הובלה (לינג ) יחד עם כוח דחיקה (דינג ) קדימה – יש להתכוון לשני כוחות בקמיצה, האחד הוא כוח הובלה או תליה ומשמש למשיכה של היריב לעברנו ואילו הכוח השני מכוון אל עבר היריב בכוונת התקפת אגרוף. כוחות מנוגדים אלו מזינים ויוצרים האחד את השני עקב היותם בכיוונים סותרים
אצבע מורה ישרה ובמרכז – על האצבע המורה להיות ישרה ולפנות קדימה ומעלה בזוית 45 מעלות. ישרה ובמרכז בא להדגיש כי אין להטות את האצבע ימינה או שמאלה אלא להשאירה במרכז
צ'י מקושר לשער הנפש – הכוונת נקודת "שער הנפש" קדימה ומטה (לחיצה ודחיקה) מביאה את הצ'י אל נקודה זו. יצירת כוח נשיאה (טיאו ) באצבע המורה המכוון אחורה ומעלה יסייע בהפקת כוח מנוגד בכיוון קדימה ומטה בנקודת שער הנפש
שדה קטן הופך מלא – הגבעה הקטנה תחת הזרת (להב כף היד) הופכת בשרנית ועגלגלה. אזור זה הוא איזור המגע בתנועת אגרוף פי וממוקם ישירות מעל "שער הנפש"
האגודל מכופפת בדומה לשן סהר – על המפרק הראשון של האגודל להיות מכופף מעט על מנת שהרווח שבין האגודל והאצבע המורה יהפוך עגלגל בדומה לסהר או פה טיגריס שואג.