אחת ההנחיות החשובות ביותר בנוגע לכוונה היא "לשמור את הכוונה בדאן-טיאן". שמירת הכוונה באיזור הדאן-טיאן מביאה לשחרור תחושת התליה של המעיים ומאפשרת שקיעתם אל ריצפת האגן ושחרור מתח מיותר בשריר הליבה (בתמונה: צד שמאל). שקיעה זו של המעיים מביאה למלאות הבטן והרחבת החזה כמו גם להעמקת הנשימה באופן טבעי (טווח התנועה של הסרעפת גדל). בשונה מהנחיה הדורשת לנשום אל הבטן היוצרת נשימה עמוקה מאולצת, שמירת הכוונה באזור הדאן-טיאן אינה משתמשת בקיבולת המקסימאלית של הריאות והבטן ועל כן מתאפשרת דחיסת שרירי הליבה באיזור הבטן (התנפחות החוצה בזמן נשיפה) בעת שחרור כח
בצד ימין - כאשר אין שמירה של הכוונה באיזור הדאן-טיאן עשויה להופיע תחושה של תליית המעיים מעלה והכנסת הבטן (הצרת היקף מותניים) . במצב זה הנשימה מתבצעת על ידי ניפוח החזה ולא הבטן
0 Comments
אחד הדימויים המועילים ביותר לתחושת גוף מלא הוא תחושת זרימת מים בתוך הזרועות. יש לדמות את הזרועות לצינורות מים גמישים ואילו בתוכם זורמים מים בלחץ מעמוד השדרה לעבר האצבעות והחוצה מהן. כתוצאה מדימוי זה נוצר כח התרחבות של הזרועות החוצה והגוף מתאחד לכדי יחידה אחת. כעת כל תנועה קטנה של המותן תקבל ביטוי חיצוני מיידי בזרוע עצמה לאחרונה נתקלתי במספר סרטונים המציגים את האופן בו נהגו להתאגרף לפני הפיכת איגרוף לספורט והוספת כפפות איגרוף. לאחר צפיה בסרטונים אלה גיליתי להפתעתי כי קיים דמיון רב סין החומר המוצג בהם לבין החומר המתורגל בשינג אי צ'ואן בסרטון למטה, בדקה 3:30 אפשר לראות כניסה אל היריב עם כל הגוף כיחידה אחת בשילוב של שש הרמוניות ושקיעה של הגוף את חנג צ'ואן אפשר לתרגל בשני אופנים שונים, מבחוץ ומבפנים, הפעם אתייחס לאחרון. ראשית חשוב להבין את הכוחות הדרושים לביצוע נכון של תנועה זו. תחילתה של התנועה בהתכנסות פנימה אל עבר המרכז כאשר בין הזרוע הקידמית לכתף האחורית מופיע כח משיכה הדדית כך שהכתף הקדמית נסגרת. מבחינה אפליקטיבית אפשר ליישם תנועה זו להסטת התקפת היריב (על פי התרשים - הסטה ימינה) והנעת הגוף שמאלה לשם התחמקות. דרך נוספת ליישום תנועה זו מתאימה ללחימה מטווח קצר מאד ושימוש בהתקפת כתף. לדוגמא: שימוש ביד על מנת לקרב את היריב אל הכתף התוקפת (על פי התרשים - יד שמאל מקרבת לכתף ימין). אפליקציות נוספות אפשר למצוא כאן |