ההגיון שמאחורי הצעד של שינג אי צ'ואן 06/12/2009
בשינג אי צ'ואן שלנו נהוג לדרוך על כריות כף הרגל לפני העקב ולנעוץ את הצעד בקרקע. לא אחת נשאלתי על ההגיון העומד מאחורי אופן דריכה יחודי זה. ישנם זרמים של שינג אי צ'ואן שאינם דורכים באופן זהה לשינג אי אותו אני מלמד ואת ההגיון מאחורי אופן הדריכה שלהם אינני מכיר. לעומת זאת במקום להסביר את ההגיון שבשינג אי שלי בחרתי להציג סרטון קצר. בסרטון זה אפשר מציג בחור, שאינו עוסק בשינג אי צ'ואן, אופן דריכה דומה מאד לזה הנהוג אצלנו. אפשר לראות שגם אדם המשקיע בנסיון להבין מכניקת תנועה נכונה אך חסר הדרכה מקצועית מגיע לאותן מסקנות למרות שקיים הגיון מאחורי החלק של ההאצה (1:23) למעשה תנועתו עדיין דורשת ליטוש. הטעויות שניתן לזהות הן: גרירה של הרגל האחורית - דבר זה מאת את התקדמותה קדימה נטיית כף הרגל האחורית מטה וחוסר בכוונה קדימה באצבעות (אין חרישה) - במידה ויתקל במכשול הוא יאבד את שיווי המשקל ויפול קדימה מכיוון שהרגל האחורית (כף הרגל כולה ולא רק הכריות) אינה נחה על הקרקע בסיום התנועה אין תמיכה חזקה של כל הגוף מאחורי ההתקפה של היד המקבילה לרגל האחורית (יד שמאל) ולכן כח חוזר אינו נבלם CommentsLeave a Reply | כותב
ניצן אורן Archives ארכיון
November 2009 Categories קטגוריות
All מיומנות נרכשת באימון ממושך, התחכום והעומק בהשקעת מחשבה
זהו אחד המשפטים החביבים עלי, מכיוון שהוא מתאר יפה את התפיסה של מורי אמנויות לחימה רבים בסין במשך דורות רבים. משפט זה מתאר את תהליך הלמידה וההתמחות בצורה הטובה ביותר. משמעותו היא, שאת היכולת הגופנית רוכשים תוך מאמץ פיזי ממושך, אך את ההבנה לעומק ואת התחכום של האמנות ניתן להשיג רק בעזרת השקעת מחשבה וחקירה מתמדת. כלומר, על מנת להבין ולדעת את הנלמד באופן הטוב ביותר יש לשלב בין תרגול חוזר ונשנה של הגוף לבין חקירה מתמדת של המחשבה |
RSS Feed