התיאוריה מאחורי המיומנות הפנימית - מאמר 09/24/2009
בקלאסיקות של אמנויות הלחימה הסיניות מתוארת שרשרת הפעולות הנוצרת מרגע הופעת מחשבה על תנועה ועד ביצועה בפועל. שרשרת זו: מחשבה רצון כוונה צ'י דם כוח הינה היסוד לתרגול הכוונה באמנויות הלחימה הפנימיות ומתבססת בעיקר על פיזיולוגית גוף האדם על פי ראיתה של הרפואה הסינית. במאמר זה אנסה להבהיר כמה מהמושגים המרכיבים שרשרת זו. הבנת המערכת, החוליות החלשות והמקטע עליו ביכולתנו להשפיע על ידי אימון עמידות עמוד מאפשרת שיפור המיומנות הפנימית של המתרגל. 
והגירסה למטפלים ברפואה סינית
השופין כדימוי ליצירת כח תליה ודביקות 08/27/2009
 File power אחד הדימויים המסייעים ליצירת כח תליה ובכך מאפשר הצמדות טובה לזרוע היריב הוא דימוי ה-שופין. כאשר אנו מדמים כאילו נקודת המגע עם היריב (אמת היד) הינה שופין מסייע הדבר להצמדות טובה לזרועו ומאפשר להשפיע עליה ללא שימוש בכף היד לשם אחיזה. הנסיון לשייף את אמת היריב מייצר כח תליה (גואה) התופס את זרועו כמו דבק ומניעה יחד עם זרוענו הגיגים על מיומנות פנימית ואמנויות לחימה 04/06/2009
 השאיפה לפשט את התנועה ליסודות הנמצאים בכל תנועה. פישוט זה משפר את יכולתו של המתרגל לשלוט בגופו תוך זמן קצר יחסית. מספרן של תנועות היסוד קטן מאד, שילוב של תנועות היסוד (והיכולת להשתנות) מוליד ווריאציות רבות כוונה ונשימת בטן טבעית 01/22/2009
 אחת ההנחיות החשובות ביותר בנוגע לכוונה היא "לשמור את הכוונה בדאן-טיאן". שמירת הכוונה באיזור הדאן-טיאן מביאה לשחרור תחושת התליה של המעיים ומאפשרת שקיעתם אל ריצפת האגן ושחרור מתח מיותר בשריר הליבה (בתמונה: צד שמאל). שקיעה זו של המעיים מביאה למלאות הבטן והרחבת החזה כמו גם להעמקת הנשימה באופן טבעי (טווח התנועה של הסרעפת גדל). בשונה מהנחיה הדורשת לנשום אל הבטן היוצרת נשימה עמוקה מאולצת, שמירת הכוונה באזור הדאן-טיאן אינה משתמשת בקיבולת המקסימאלית של הריאות והבטן ועל כן מתאפשרת דחיסת שרירי הליבה באיזור הבטן (התנפחות החוצה בזמן נשיפה) בעת שחרור כח תחושת גוף מלא וזרימת מים 01/21/2009
 אחד הדימויים המועילים ביותר לתחושת גוף מלא הוא תחושת זרימת מים בתוך הזרועות. יש לדמות את הזרועות לצינורות מים גמישים ואילו בתוכם זורמים מים בלחץ מעמוד השדרה לעבר האצבעות והחוצה מהן. כתוצאה מדימוי זה נוצר כח התרחבות של הזרועות החוצה והגוף מתאחד לכדי יחידה אחת. כעת כל תנועה קטנה של המותן תקבל ביטוי חיצוני מיידי בזרוע עצמה מצמד - החוליה המקשרת למעבר כח 12/31/2008
 אפשר לדמות את המיומנות הפנימית (ניי גונג) לאופן פעולתה של מכונית. נדמה את הגפיים לגלגלים ואת המותן למנוע המכונית. מפרקיי הגוף בכלל וחוליות המותן בפרט שווי ערך למצמד. כמו כן נדמה את הכוונה למצב בו נמצאת דוושת המצמד. כאשר אין כוונה, הדוושה לחוצה לגמרי ואילו כאשר מופיעה כוונה, הדוושה לחוצה חלקית וקיים חיכוך בין לוחות המצמד. כל עוד דוושת המצמד לחוצה, קיים נתק בין המנוע והגלגלים. כך גם כאשר המפרקים משוחררים אין מעבר כח מהקרקע אל הזרועות. כאשר הכוונה אינטנסיבית היא דומה למצב בו שני לוחות המצמד נוגעים קלות אחד בשני, קיים חיכוך קל ורעידה בדוושה. אם בשלב זה נשחרר את דוושת המצמד יתאפשר מעבר כח מיידי מהמנוע אל הגלגלים. בדומה להיצמדות לוחות המצמד, הידוק המפרקים יאפשר העברת כח מהמותן אל הקרקע והזרועות  שיפור יציבות בעמידות עמוד 12/04/2008
 הקפדה על דגשים וכוחות נכונים משפיעה רבות על יציבות. אם נישען לאחור לאט לאט עד לרגע בו הגוף מאבד את שיווי המשקל ניווכח כי הוצאת עקבים החוצה מאפשרת לנו להשאר יציבים. כאשר נשען קדימה עד לנקודת איבוי היציבות נגלה כי הכנסת בירכיים ואצבעות הרגליים פנימה מסייעת לנו לשמור על יציבות  תרשים טאי ג'י מייצג את היחס המשתנה בין יין ויאנג. ראשית נתיחס לשני החצאים (דגים) ללא הנקודות שבמרכזם. ניתן לראות כי קיים רגע, בו יאנג מגיע לנקודת שיא וממנה מתחיל להחלש בו בזמן עם הופעת יין חדש, רגע זה מסמל "יאנג זקן ויין צעיר". משלב זה יאנג נחלש ויין מתחזק עד לנקודת השיא של יין בה מתרחש תהליך הפוך לזה שתואר למעלה  ניתן לראות בתרשים הטאי ג'י כי בחצי השחור (יין) מופיעה נקודה לבנה (יאנג) ובחצי הלבן מופיעה נקודה שחורה. משמעות נקודות אלה הוא קיום גרעין של יין בתוך יאנג וגרעין של יאנג בתוך יין. כלומר, אין מצב בוא קיים רק יאנג בלבד או רק יין בלבד החתול שאורב לעכבר - משל לכוונה 10/30/2008
 כוונה הינה המצב בו הגוף נמצא ממש לפני תחילה של תנועה. אחת הדוגמאות החביבות עלי למשמעות המושג 'כוונה' היא הסיפור על החתול שאורב לעכבר ליד החור שבקיר. העכבר קטן וחמקמק ומנצל רגע של חוסר תשומת לב מצד החתול ומסתנן בזריזות אל החור שבקיר. על מנת שהחתול יוכל ללוכדו, עליו להיות זריז יותר. החתול ממתין ליד החור, מבטו ממוקד בפתח וכל שריריו משוחררים אך דרוכים ומוכנים לתנועה, ממתין לשניה בה העכבר יציץ החוצה על מנת שיוכל להנחית עליו את טלפיו למשש דג, לדחוף אבן ריחיים ולתפוס שרימפס 10/13/2008
בספרו "עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר", לי ג'ונג שואן מספר על בדיחה על שלוש אמנויות הלחימה הפנמיות שרצה בקרב אמני לחימה. "טאי ג'י זה כמו למשש דג, בה גואה זה כמו לדחוף אבן ריחיים ושינג אי זה כמו לתפוס שרימפס". שאנג יון שיאנג (אחד ממוריו של לי ג'ונג שואן) גיחך ואמר :"לי יש הסבר קצת שונה: טאי ג'י דומה למישוש דג, היד צריכה להיות כאילו מחפשת וחוקרת בתוך מים, נעה לאט לאט. דחיפות ידיים של טאי ג'י דומות להפליא להאזנה לתחושה בדומה למישוש דג. בזמן אימון חייב להימצא כח זה של מישוש דג, כאשר קיימת כוונה זו ניתן הגונג פו מתחזק ומשתפר. בה גואה דומה לדחיפת אבן ריחיים, מעבר לדחיפה קדימה יש לדחוף גם מטה עם כח טחינה, ברגע שצועדים קדימה חייבים להופיע שני כוחות המתחלפים ומותמרים בינייהם כל הזמן. כאשר מבינים הגיון זה אזי ניתן להבין מדוע אפליקציות בה גואה מאפשרות שינוי אין סופי. בזמן אימון בשינג אי יש לנוע כאילו לוכדים שרימפס. היד יוצאת במהירות ובקלילות, כאשר היד חוזרת עליה לאחוז בדבר כלשהו. אותו משפט "יציאה קלילה חזרה כבדה" ערכו לא יסולא בפז | כותב
ניצן אורן Archives ארכיון
November 2009 Categories קטגוריות
All מיומנות נרכשת באימון ממושך, התחכום והעומק בהשקעת מחשבה
זהו אחד המשפטים החביבים עלי, מכיוון שהוא מתאר יפה את התפיסה של מורי אמנויות לחימה רבים בסין במשך דורות רבים. משפט זה מתאר את תהליך הלמידה וההתמחות בצורה הטובה ביותר. משמעותו היא, שאת היכולת הגופנית רוכשים תוך מאמץ פיזי ממושך, אך את ההבנה לעומק ואת התחכום של האמנות ניתן להשיג רק בעזרת השקעת מחשבה וחקירה מתמדת. כלומר, על מנת להבין ולדעת את הנלמד באופן הטוב ביותר יש לשלב בין תרגול חוזר ונשנה של הגוף לבין חקירה מתמדת של המחשבה | ||||
RSS Feed