Shang Wu Zhai שאנג וו ג'אי - ביס לאמנויות לחימה

כוונה הינה המצב בו הגוף נמצא ממש לפני תחילה של תנועה. אחת הדוגמאות החביבות עלי למשמעות המושג 'כוונה' היא הסיפור על החתול שאורב לעכבר ליד החור שבקיר. העכבר קטן וחמקמק ומנצל רגע של חוסר תשומת לב מצד החתול ומסתנן בזריזות אל החור שבקיר. על מנת שהחתול יוכל ללוכדו, עליו להיות זריז יותר. החתול ממתין ליד החור, מבטו ממוקד בפתח וכל שריריו משוחררים אך דרוכים ומוכנים לתנועה, ממתין לשניה בה העכבר יציץ החוצה על מנת שיוכל להנחית עליו את טלפיו

באופן דומה, על המתאמן בשינג אי להכנס למצב דרוך, ממתין לרגע בו ידרש לנוע

אגרוף חנג מייצג כח אופקי הנע מצד אחד לשני. ניתן ליישם כח זה בשני אופנים שונים האחד כתנועה מקו מרכז הגוף כלפי חוץ והשני מן החוץ פנימה לעבר קו מרכז הגוף. כאשר ניישם את הכח מבפנים החוצה, הזרוע תנוע ישירות לעבר קו מרכז היריב ואילו קו מרכז הגוף שלנו ינוע הצידה. כאשר ניישם את הכח מן החוץ פנימה, קו מרכז הגוף שלנו ינוע ישירות לעבר קו מרכז הגוף של היריב ואילו הזרוע תנוע מצד אחד לשני

משמאל ניתן לראות תרשים כיווני כח בעת יישום תנועת חנג מן החוץ פנימה. העיגולים השחורים מייצגים את מרכז הכובד שלי (תחתון) ומרכז הכובד של היריב (עליון). החץ האדום החוצה את שני המעגלים מייצג את כיוון תנועת מרכז הכובד שלי לעבר מרכזו של היריב. החץ הכחול מייצג את תנועת הזרוע באגרוף חנג ימני ואילו החץ הירוק מייצג את עבודת הרגליים

בתרשים למטה ניתן לראות יישום אגרוף חנג מן החוץ. יד ימין מבצעת תנועת חנג על זרוע שמאל של היריב. סיבוב אמת היד סביב צירה בסיוע הכנסה והורדה של מרפק ימין מסייעים להסיט את התקפת היריב ללא כל התנגדות. כח ההסטה נובע מתנועה ספיראלית המתחילה ברגל ימין ומסובבת את המותן שמאלה ומאפשרת מעבר כח אל זרוע ימין. תוך כדי תנועה שמאלה מבצעים צעד קדימה עם רגל שמאל. לאורך כל התנועה כח הגוף נע ישירות לעבר מרכז הכובד של היריב

מייד לאחר שהסטנו את התקפת היריב וסובבנו את גופו הצידה נמשיך את ההשפעה על זרועו וגופו של היריב תוך כדי שינוי מתמיד של כיוון הכח המופעל עליו. לאחר שנתקדם עם צעד ימין מאחורי היריב נשתמש בתנועת גזירה בין זרוע ימין לרגל ימין ונפיל את היריב. חשוב מאד להקפיד על שימוש בראש ליצירת כח על ידי הסטת מבט ימינה בעת ההטלה

בספרו "עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר", לי ג'ונג שואן מספר על בדיחה על שלוש אמנויות הלחימה הפנמיות שרצה בקרב אמני לחימה. "טאי ג'י זה כמו למשש דג, בה גואה זה כמו לדחוף אבן ריחיים ושינג אי זה כמו לתפוס שרימפס". שאנג יון שיאנג (אחד ממוריו של לי ג'ונג שואן) גיחך ואמר :"לי יש הסבר קצת שונה: טאי ג'י דומה למישוש דג, היד צריכה להיות כאילו מחפשת וחוקרת בתוך מים, נעה לאט לאט. דחיפות ידיים של טאי ג'י דומות להפליא להאזנה לתחושה בדומה למישוש דג. בזמן אימון חייב להימצא כח זה של מישוש דג, כאשר קיימת כוונה זו ניתן הגונג פו מתחזק ומשתפר. בה גואה דומה לדחיפת אבן ריחיים, מעבר לדחיפה קדימה יש לדחוף גם מטה עם כח טחינה, ברגע שצועדים קדימה חייבים להופיע שני כוחות המתחלפים ומותמרים בינייהם כל הזמן. כאשר מבינים הגיון זה אזי ניתן להבין מדוע אפליקציות בה גואה מאפשרות שינוי אין סופי. בזמן אימון בשינג אי יש לנוע כאילו לוכדים שרימפס. היד יוצאת במהירות ובקלילות, כאשר היד חוזרת עליה לאחוז בדבר כלשהו. אותו משפט "יציאה קלילה חזרה כבדה" ערכו לא יסולא בפז