Shang Wu Zhai שאנג וו ג'אי - ביס לאמנויות לחימה

כאשר מתרגלים אגרוף בנג ניתן להוסיף דימויים שונים המשמשים ליצירת כוונה נכונה. ניתן לדמות שהזרוע המבצעת את תנועת בנג קשורה עם חבל באזור המרפק ישירות לעץ הניצב מאחורינו. סביב הקרסול קשור חבל נוסף אשר קצהו השני קשור לעץ גם כן. כף הרגל הקידמית אוחזת חזק בקרקע ומושכת את הגוף קדימה. מכיוון שהגוף מוגבל על ידי החבלים, הוא אינו נע קדימה עד אשר אנו מצליחים לבתק את הקשרים והחבל נקרע

תרשים דאואיסטי המציג את הראיה הדאואוסטית של גוף האדם. ניתן לראות שהשביל בצד ימין מסמל את עמוד השדרה ושלושת המעברים על גביו. למטה אפשר לראות את שער החיים (מינג מן) ככדור צבעוני

תרשים דאואיסטי נוסף אפשר לראות למטה

בשינג אי צ'ואן קיימת הנחיה להרים קלות את העקבים בזמן תרגול. עד כמה גבוה להרים ? מורי נהג לתאר זאת כך: " דמיין שיש תולעת מתחת לעקב, מצד אחד אתה רוצה להמנע מלמעוך אותה ומצד שני רוצה למנוע ממנה לברוח". כלומר יש להרים את העקב ממש מעט ולמעשה חשוב ביותר להשתמש בכוונה על מנת לחוש פעולה זו

כל עוד העקבים מונחים על גבי הקרקע מופעלים שרירי הסוליה ודואגים לייצוב הגוף. שרירים אלה נמתחים בין תחילתה של עצם השוק (אחורי הברך) והעקב ומשפיעים על כפיפתו של מפרק הקרסול (תמונה מספר 1). בעת הרמת העקבים מועבר משקל הגוף מהעקבים לעבר כריות כפות הרגלים. תנועה זו מכניסה לפעולה את שרירי התאומים שבאחורי השוק. שלא כמו שרירי הסוליה, שרירים אלה נמתחים בין עצם הירך והעקב ומשפיעים על כפיפתם של שני מפרקים (ברך וקרסול), ולמעשה יוצרים תנועת דחיפה של הקרקע לאחור ולא רק למטה

הרמת עקבים והכנסת שריר התאומים לשימוש מאפשרים שיפור בזינוק קדימה על ידי דחיפת הקרקע בעזרת רגל אחורית (בדומה לזינוק אצל אצנים) או משיכת הגוף קדימה על ידי רגל קידמית

דימוי הליכה בבוץ
1. דחיפת הברך, השוק וכף הרגל קדימה ע"י מפרק ירך ורגל אחורית כנגד התנגדות של בוץ צמיגי
2. הנעת מרכז הכובד אל מעל הרגל הקידמית
3. שליפת רגל אחורית מתוך הבוץ ומשיכתה קדימה בתנועת חרישה דרך הבוץ קדימה

חשוב מאד לנסות לחוש בבוץ הצמיגי המונע תנועה ומאלץ התנגדות ומאבק. אין לנסות להמנע מהגבלת התנועה על ידי הבוץ ולנסות להתחמק ממנה. כמו כן לא פחות חשוב, לא להגזים עם הדימוי ולהביא למאמץ שרירים מיותר

אחד המאפיינים היחודיים של שינג אי צ'ואן הוא האופן בו המתרגל משחרר כח. אופן שיחרור כח מתחלק לשני סוגים עיקריים, הראשון הוא כח גוף מלא והשני הוא כח שוט או גל. בשינג אי צ'ואן ראשית לומדים לשחרר כח גוף מלא ולמעשה זהו הכח העיקרי בשימוש בסגנון זה במיוחד בזרמי חביי למינייהם. כח זה מנצל את מסת הגוף כולו על מנת להשפיע על היריב

אם כן נשאלת השאלה מהו כח גוף מלא?. כח גוף מלא הוא מצב בו הגוף כולו הופך ליחידה אחת. בדומה לכדור מתכת המתגלגל לעבר כדור מתכת אחר בעל מסה זהה, ברגע המפגש בין שתי מסות אלה מועברת האנרגיה הקינטית במלואה מכדור אחד אל השני. הכדור הפוגע נשאר במקומו ואילו הכדור בו התנגש מועף החוצה. באופן זה הועברה כל האנרגיה הקינטית מכדור אחד למשנהו

כאשר הגוף אינו מאוחד כולו ותומך מאחורי ההתקפה ברגע המגע, חלק מעוצמת המכה נספגת או מתבזבזת בגוף ואינה מועברת לגמרי אל היריב. אפשר לדמות זאת לכדור גומי (כחול) המתגלגל לעבר כדור מתכת. כאשר כדור הגומי פוגע בכדור המתכת, חלק כלשהו מהאנרגיה הקינטית של הכדור מתבזבז על שינוי צורת הכדור לפחוס כך שלא כל האנרגיה מועברת אל כדור המתכת

אחת הדרישות הבסיסיות באימון באמנויות לחימה פנימיות  היא להרים את קצה הלשון אל החך העליון. לרב מוסברת דרישה זו, על פי עקרונות הרפואה הסינית,  כדרך לחבר בין ערוץ דו  (חוצה את הגוף לאורכו בצידו האחורי) המסתיים בחך עליון לערוץ רן (חוצה את הגוף לאורכו בחזית הגוף). בצד הפיזיולוגי אפשר לראות כי הרמת הלשון מעלה אל החך מפעילה את זוקפי הצוואר (שרירים עמוקים בחזית חוליות הצוואר) ושרירים נוספים בחזית הצוואר (שרירים המחוברים לעצם הלשון),  ובכך מסייעת ליציבות הצוואר והקטנת העומס על זוקפי הצוואר. ניתן לראות כי הרמת הלשון אל החך מסייעת לקיומה של דרישה בסיסית נוספת בשינג אי צ'ואן, זקיפת הצוואר. זקיפת הצוואר מסייעת לחבר בין הראש להגוף ולהפכם ליחידה אחת ובכך לאפשר שימוש בתנועת הראש להפקת תנועה וכך כמו גם המנעות מהצלפת הראש כתוצאה מהפעלת כח חיצוני על הגוף

היום כאשר שוטטתי בחנות ספרים מקומית הבחנתי בספר של שיטת אלכסנדר. לקחתי את הספר לידיי וריפרפתי בו קלות. תמונה אחת תפסה את עיניי והתחלתי לקרוא את הכתוב לידה. מחבר הספר מסביר שמרכז הכובד של הראש  (עיגול אדום) ממוקד באיזור שונה מנקודת המשען של הגולגולת על גבי חוליות הצוואר. ההסבר שנותן המחבר לחוסר איזון מוזר זה הוא היכולת להשתמש בהנעת משקל הראש על מנת להתחיל תנועה. ראשנו מיוצב על גבי שרירי יציבה ועל כן אינו נשמט קדימה. כאשר אנו רוצים לנוע קדימה אנו למעשה משחררים את השרירים התת עורפיים המייצבים את הראש. שחרור שרירים אלה מאפשר לראש לנוע קדימה ולייצר את תחילתה של תנועת הגוף קדימה

אמנויות לחימה רבות משתמשות בעובדה שראשנו שוקל לא מעט וכי שליטה על ראשו של היריב או השפעה על מיקומו מסייעת להטלת היריב, הובלתו ואף לייצירת כח ושחרורו

דגשים חשובים לעקירת שורשו של היריב וערעור שיווי משקלו בעזרת שתי ידיים
על בסיס שמירה של עקרונות בסיס של גוף מלא:
1. קריסה של מרכז הכובד מטה. בשונה משקיעה, קריסה משמעה צניחה מיידית של האגן מטה כאילו תמיכת הרגליים תחת הגוף נעלמה בבת אחת
2. ברך דוחפת קדימה לאורך כל התנועה
3. עקב קדמי דורך מטה
4. רגל אחורית דוחפת קדימה
5. אצבעות דוחפות מעלה. כח נע לאורך ציר האורך של העצמות כאילו האצבעות מתארכות
6. כריות כף היד דוחפות קדימה ולמעלה
7. מרפקים נכנסים מעט פנימה