הדרישות הגופניות של שינג אי צ'ואן - הראש 02/24/2009
 תנועת הראש משפיעה על הגוף. ראש מורם מעלה מטה את הגוף לאחור. ראש מורכן מטה את הגוף קדימה. נטיית הראש לאחד הצדדים מטה את הגוף לאותו הצד. נטיית הראש לכיוון כלשהו משפיעה על מרכז הכובד ופוגעת ביציבות הגוף כמו גם בניידותו. על כן, בשינג אי צ'ואן על הראש להשאר במרכז ללא הטיה. למרות זאת בזמן תנועה חובה להשתמש בראש להוצאה והפקה של כח משמעות המילה צורה בשינג אי צ'ואן 02/23/2009
 את משמעות המילה "צורה" (שינג) בשם של שינג אי נהוג להסביר במספר אופנים הדרישות הגופניות של שינג אי צ'ואן - הלשון 02/21/2009
ללשון יש שני שימושים בשינג אי צ'ואן, האחד כולל מתח-רפיון ודירבון-דחיפה והשני הוא תנועה מעלה-אמצע-מטה מדוע יש לגעת עם קצה הלשון בחך 02/21/2009
 אחת ההנחיות הנפוצות ביותר בתירגול צ'י גונג ואמנויות לחימה סיניות היא נגיעה עם קצה הלשון בחך. בעבר התיחסתי לאחת הסיבות ברשומותי "הלשון ותפקידה בייצוב הצוואר". היום אתיחס למספר סיבות נוספות  א. הרמת הלשון מעלה מגבירה את הפרשת הרוק. על פי הרפואה הסינית ישנם שני סוגים של רוק. רוק סמיך ללא בועות אויר המופרש בזמן האוכל ומסייע לעיכול נחשב לנוזל המשוייך לטחול. רוק דליל מלא בבועיות אויר הנמצא בפה שלא בזמן הארוחה ומשוייך לכליות. על פי הרפואה הסינית, מקור נוזל הכליות בתמצית הכליות העולה מעלה לאורך מרידיאן הכליות ועד לשתי נקודות תחת הלשון. בעת הרמת הלשון אל החך מוגבר יצור רוק זה. לרוק זה סגולות בריאותיות חשובות כגון חיזוק הכליות והתמצית (משפיעה על בריאותנו ואורך חיינו) ולכן מומלץ לבלוע אותו  ב. הגוף נחצה לשני חצאים, ימני ושמאלי, בדיוק בקו המרכז על ידי שני ערוצים (ערוץ דו וערוץ רן). ערוץ דו מסתיים באיזור החניכיים העליונים וערוץ רן מתחיל באזור הסנטר. הרמת הלשון מעלה אל החך מחברת בין שני ערוצים אלה ומסייע לסגירת המעגל בין הערוצים. הרמת הלשון בלבד אינה מספיקה ויש גם להרים מעלה את נקודת "מפגש היין" (חוי יין) אשר תחבר בין סופו של ערוץ רן ותחילתו של ערוץ דו ג. בזמן לחימה קיים סיכון לנשוך את הלשון עקב פגיעה של התקפה בלסת. יצירת הרגל של הרמת הלשון מעלה ימנע את האפשרות לנשיכתה בזמן קרהב חמישה מעברים 02/20/2009
 אחת הפילוסופיות העתיקות ביותר בסין אחרי תיאוריית יין ויאנג היא התיאוריה של חמש התנועות (וו שינג). משמעות הסימנה וו היא חמש ומשמעות הסימניה שינג היא תנועה, כלומר חמש תנועות. כיום, במקומות רבים נהוג לתרגם את השם כחמישה אלמנטים. לעניות דעתי והבנתי השימוש במילה אלמנט חוטאת למשמעות המקורית וככל הנראה מושפעת מפילוסופיה מערבית עתיקה, שהתיחסה לקיומם של ארבעה אלמנטים (מים, אש, אויר ואדמה) כבסיס לכל הבריאה . התיאוריה שהתיחסה לקיומם של ארבעה אלמנטים גרסה כי מדובר בארבעה יסודות בלתי משתנים מהם ניתן להרכיב את כל שאר החומרים בעולם. גישה זו שונה לגמרי מזו הסינית, אשר אינה מדברת על ארבעה יסודות בלתי משתנים אלא על חמש תופעות של שינוי בטבע. למעשה שתי אסכולות אלה מייצגות גישות שונות לחלוטין (אפשר לומר אף סותרות) להתבוננות בטבע. האחת מדברת על יסודות בלתי משתנים (ארבעה אלמנטים) ואילו השניה על חמש תנועות של שינוי בלתי פוסק ותנועה ממצב אחד לאחר (חמישה מעברים או חמש פאזות). ארבעת היסודות מייצגים מצב סטאטי חסר שינוי ואילו חמש התנועות מייצגות שינוי בלתי פוסק. בעקבות ההבדלים האלה בחרתי לתרגם מושג זה דווקא בשמות "חמישה מעברים" או חמש תנועות חמשת המעבריםבמקום להשתמש בהסברים ארוכים על אופייה של כל תנועה בחרו הסינים לקשר לכל תנועה דימוי הקרוב ביותר לאופייה. חמשת הדימויים הם: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים יצירה ובקרה בין חמשת המעברים קיימים יחסים של יצירה ובקרה עיקרון הפעמון והענבל 02/05/2009
 עיקרון חשוב שמופיע בשינג אי צ'ואן שלנו, ככל הנראה בהשפעת" תיאוריית המבנה של לו", מדמה תנועת ענבל בתוך פעמון. כאשר הפעמון נע קדימה, הענבל שבתוכו נשרך מאחור. ברגע בו הפעמון פוגע במכשול הענבל נע קדימה לעבר גוף הפעמון וניתח בו בחזקה. כתוצאה מכך המכשול סופג שתי מכות עוקבות, האחת מפגיעת הפעמון במכשול והשניה על ידי כח העובר מהפעמון אל המכשול בעקבות פגיעת הענבל בפעמון הכל עניין של גישה 02/03/2009
אם היריב רך אני עובר דרכו - אם היריב עובד רך ומשתדל לא לייצר התנגדות יש לשמור על כוונה ישירות אל קו המרכז שלו ולעבור דרך הגנותיו | כותב
ניצן אורן Archives ארכיון
November 2009 Categories קטגוריות
All מיומנות נרכשת באימון ממושך, התחכום והעומק בהשקעת מחשבה
זהו אחד המשפטים החביבים עלי, מכיוון שהוא מתאר יפה את התפיסה של מורי אמנויות לחימה רבים בסין במשך דורות רבים. משפט זה מתאר את תהליך הלמידה וההתמחות בצורה הטובה ביותר. משמעותו היא, שאת היכולת הגופנית רוכשים תוך מאמץ פיזי ממושך, אך את ההבנה לעומק ואת התחכום של האמנות ניתן להשיג רק בעזרת השקעת מחשבה וחקירה מתמדת. כלומר, על מנת להבין ולדעת את הנלמד באופן הטוב ביותר יש לשלב בין תרגול חוזר ונשנה של הגוף לבין חקירה מתמדת של המחשבה |
RSS Feed