בשינג אי צ'ואן קיימת הנחיה להרים קלות את העקבים בזמן תרגול. עד כמה גבוה להרים ? מורי נהג לתאר זאת כך: " דמיין שיש תולעת מתחת לעקב, מצד אחד אתה רוצה להמנע מלמעוך אותה ומצד שני רוצה למנוע ממנה לברוח". כלומר יש להרים את העקב ממש מעט ולמעשה חשוב ביותר להשתמש בכוונה על מנת לחוש פעולה זו
כל עוד העקבים מונחים על גבי הקרקע מופעלים שרירי הסוליה ודואגים לייצוב הגוף. שרירים אלה נמתחים בין תחילתה של עצם השוק (אחורי הברך) והעקב ומשפיעים על כפיפתו של מפרק הקרסול (תמונה מספר 1). בעת הרמת העקבים מועבר משקל הגוף מהעקבים לעבר כריות כפות הרגלים. תנועה זו מכניסה לפעולה את שרירי התאומים שבאחורי השוק. שלא כמו שרירי הסוליה, שרירים אלה נמתחים בין עצם הירך והעקב ומשפיעים על כפיפתם של שני מפרקים (ברך וקרסול), ולמעשה יוצרים תנועת דחיפה של הקרקע לאחור ולא רק למטה
הרמת עקבים והכנסת שריר התאומים לשימוש מאפשרים שיפור בזינוק קדימה על ידי דחיפת הקרקע בעזרת רגל אחורית (בדומה לזינוק אצל אצנים) או משיכת הגוף קדימה על ידי רגל קידמית