בספרו "עולם אמנויות הלחימה שחלף עבר", לי ג'ונג שואן מספר על בדיחה על שלוש אמנויות הלחימה הפנמיות שרצה בקרב אמני לחימה. "טאי ג'י זה כמו למשש דג, בה גואה זה כמו לדחוף אבן ריחיים ושינג אי זה כמו לתפוס שרימפס". שאנג יון שיאנג (אחד ממוריו של לי ג'ונג שואן) גיחך ואמר :"לי יש הסבר קצת שונה: טאי ג'י דומה למישוש דג, היד צריכה להיות כאילו מחפשת וחוקרת בתוך מים, נעה לאט לאט. דחיפות ידיים של טאי ג'י דומות להפליא להאזנה לתחושה בדומה למישוש דג. בזמן אימון חייב להימצא כח זה של מישוש דג, כאשר קיימת כוונה זו ניתן הגונג פו מתחזק ומשתפר. בה גואה דומה לדחיפת אבן ריחיים, מעבר לדחיפה קדימה יש לדחוף גם מטה עם כח טחינה, ברגע שצועדים קדימה חייבים להופיע שני כוחות המתחלפים ומותמרים בינייהם כל הזמן. כאשר מבינים הגיון זה אזי ניתן להבין מדוע אפליקציות בה גואה מאפשרות שינוי אין סופי. בזמן אימון בשינג אי יש לנוע כאילו לוכדים שרימפס. היד יוצאת במהירות ובקלילות, כאשר היד חוזרת עליה לאחוז בדבר כלשהו. אותו משפט "יציאה קלילה חזרה כבדה" ערכו לא יסולא בפז
Shang Wu Zhai שאנג וו ג'אי - ביס לאמנויות לחימה |
|