מפרק הירך (בסינית - קווה) הינו מקטע הבסיס של הגפיים התחתונות. הדרישות העיקרוית בשינג אי צ'ואן ממפרק הירך הן, רפיון, התכנסות ואיחוד. דרך הרפיה נפתרים ממתחים מיותרים ומרחיבים את טווח התנועה. דרך כינוס מחברים את כל אחת מהירכיים אל האגן. דרך איחוד מחברים בין הירכיים ליצירת משולש כח
רפיון - סונג
ממתרגל מתחיל נדרש להרפות את הקווה על מנת לאפשר זרימה חלקה ללא הפרעה של צ'י ודם אל הגפיים התחתונות. במידה ומתרגל מתחיל מכווץ אזור זה כמו גם שרירי הישבן והגידים שבאזור זה כך שהנם מהודקים מדי, אזי מופרעת זרימת הדם והצ'י אל הרגליים. על כן מומלץ לשחרר ולהרפות אזור זה. הרפיית הקווה מאפשרת הגדלת טווח התנועה של המפרק והאגן דבר המכונה בספרות אמנויות לחימה סיניות כ"פתיחת הקווה". לשם פתיחה נאותה של מפרק זה מקפידים על שחרורו תוך כדי תרגול עמידות עמוד
למרות הצורך בפתיחה של המפרק אין זה אומר שתוך כדי כך נוצרת פתיחה של אזור המפשעה. במידה ומופיעה פתיחה של המפשעה נפגע האיחוד בין המפשעה ומפרק הירך כך הרגליים לא יהיו מאוחדות ותחת שליטה (אין השתרשות). על דן שחרור הקווה צריך להיות במידה. מצד שני אין לסגור ולהצר את המפשעה יותר מדי דבר שעשוי לפגוע בחיות התנועה של האגן וטווח התנועה יקטן והעמידה תהיה לא יציבה. שחרור נכון מכונה "מפשעה עגולה. תוך כדי פתיחת המפשעה יש איחוד בינה לבין הקווה. דבר זה מתואר בספרות כ-כמו פתוח אך אינו פתוח, כמו מאוחד אך אינו מאוחד, טבעי ונוח
התכנסות (כיווץ) - סואו
כאשר המתרגל רכש נסיון וצבר שעות של עמידת עמוד בהן הקווה היה פתוח וזרימת הצ'י והדם לרגליים הפכה לחלקה עליו להתחיל ללמוד כיצד לכנס את הקווה. כינוס משמעו כיווץ וקליטה פנימה של השרירים והגידים במפרק הירך. שרירי הישבן מאוחדים בתנועה ושואפים לאיחוד עם הקווה
איחוד (איחוי) - חה
בזמן עמידת עמוד יש לשאוף לאגור כח וצ'י, איחוד וייצוב מקטע הבסיס. לאחר איחוד הקווה יש לזרז כינוס וקליטה של קווה ימין ושמאל עם עצם הזנב ליצירת משולש. יש לשאוף לאחד את שלושת קודקודי המשולש
רפיון - סונג
ממתרגל מתחיל נדרש להרפות את הקווה על מנת לאפשר זרימה חלקה ללא הפרעה של צ'י ודם אל הגפיים התחתונות. במידה ומתרגל מתחיל מכווץ אזור זה כמו גם שרירי הישבן והגידים שבאזור זה כך שהנם מהודקים מדי, אזי מופרעת זרימת הדם והצ'י אל הרגליים. על כן מומלץ לשחרר ולהרפות אזור זה. הרפיית הקווה מאפשרת הגדלת טווח התנועה של המפרק והאגן דבר המכונה בספרות אמנויות לחימה סיניות כ"פתיחת הקווה". לשם פתיחה נאותה של מפרק זה מקפידים על שחרורו תוך כדי תרגול עמידות עמוד
למרות הצורך בפתיחה של המפרק אין זה אומר שתוך כדי כך נוצרת פתיחה של אזור המפשעה. במידה ומופיעה פתיחה של המפשעה נפגע האיחוד בין המפשעה ומפרק הירך כך הרגליים לא יהיו מאוחדות ותחת שליטה (אין השתרשות). על דן שחרור הקווה צריך להיות במידה. מצד שני אין לסגור ולהצר את המפשעה יותר מדי דבר שעשוי לפגוע בחיות התנועה של האגן וטווח התנועה יקטן והעמידה תהיה לא יציבה. שחרור נכון מכונה "מפשעה עגולה. תוך כדי פתיחת המפשעה יש איחוד בינה לבין הקווה. דבר זה מתואר בספרות כ-כמו פתוח אך אינו פתוח, כמו מאוחד אך אינו מאוחד, טבעי ונוח
התכנסות (כיווץ) - סואו
כאשר המתרגל רכש נסיון וצבר שעות של עמידת עמוד בהן הקווה היה פתוח וזרימת הצ'י והדם לרגליים הפכה לחלקה עליו להתחיל ללמוד כיצד לכנס את הקווה. כינוס משמעו כיווץ וקליטה פנימה של השרירים והגידים במפרק הירך. שרירי הישבן מאוחדים בתנועה ושואפים לאיחוד עם הקווה
איחוד (איחוי) - חה
בזמן עמידת עמוד יש לשאוף לאגור כח וצ'י, איחוד וייצוב מקטע הבסיס. לאחר איחוד הקווה יש לזרז כינוס וקליטה של קווה ימין ושמאל עם עצם הזנב ליצירת משולש. יש לשאוף לאחד את שלושת קודקודי המשולש
שלוש הדרישות באות לידי ביטוי בשרירים המניעים את מפרק הירך ומחברים בין עצם הירך ואגן הירכיים. רפיון שרירי הירך והישבן ומתיחתם מאפשר הגמשת המפרק ומסלק מתחים שהצטברו והפריעו לתנועה חלקה. הרפיה של השרירים מביאה להחלשה של המפרק ועל כן יש לכנסו פנימה. כינוס משמעו כיווץ של השרירים המחברים את הירך לאגן. על כיווץ זה להיות עדין כמתיחה מינימלית של השרירים על מנת שלא יהיו רופסים. כיווץ זה מתבצע על ידי כוונה בלבד ולא על ידי מאמץ אשר יקבע וינעל את המפרק. כאשר יש כוונה בשרירים (כישורי השריר פעילים) אלו כל תנועה חיצונית פתאומית (כגון גריפת רגל או דחיפה) תביא לכיווץ אוטומטי של השרירים והחזרת היציבות לגוף. לאחר חיבור הירך אל האגן אנו שואפים לאחד את שתי הירכיים אחת לשניה - משולש הכח