תנועת הראש משפיעה על הגוף. ראש מורם מעלה מטה את הגוף לאחור. ראש מורכן מטה את הגוף קדימה. נטיית הראש לאחד הצדדים מטה את הגוף לאותו הצד. נטיית הראש לכיוון כלשהו משפיעה על מרכז הכובד ופוגעת ביציבות הגוף כמו גם בניידותו. על כן, בשינג אי צ'ואן על הראש להשאר במרכז ללא הטיה. למרות זאת בזמן תנועה חובה להשתמש בראש להוצאה והפקה של כח
כיצד ניתן לשמור על מיקום הראש במרכז
1. על הראש ליצור כח דחיפה מעלה בנקודת באי-חוי (מפגש המאה). נקודה זו נמצאת במרכז הקו הנמתח בין הקצוות הגבוהים ביותר באוזן ועל גבי ערוץ דו. על כח הדחיפה להיות קליל (שו-לינג) ולא מאומץ במשך כל הזמן מלבד בזמן שחרור כח בו יודגש לשבריר שניה. כח זה יסייע גם לזקיפת הצוואר
2. יש לייצר כח דחיפה (דינג) קדימה באיזור המצח. יצירת כח זה תביא להכנסה קלה של הלסת פנימה לעבר הגוף
* שני כוחות אלה (א' ו-ב') מופקים על ידי כוונה בלבד ולא על ידי כיווץ שרירים והקשחת הצוואר
3. שקיעת הכתפיים. שני הכוחות הקודמים מיושמים לרב בעת שינוי של תנועה. ברגע שרוצים לייצר כח מתפוצץ יש לזקוף את הצוואר כ"תרנגול קרב" (מספר 4 בתרשים). לשקיעת הכתפיים השפעה מכריעה על היכולת לזקוף את הצוואר כתרנגול היוצא לקרב. כמו כן, שקיעת הכתפיים מסייעת להורדת נקודת "מפגש העצם" (בין חוליית הצוואר מס'7 לחוליית החזה מס'1). באופן זה נוצרת מתיחה בין הקודקוד והגוף והצוואר מזדקף
בנוסף לשלוש הנקודות האלה יש להוסיף "שיער הראש שואף לסמור, השיניים שואפות לנגוס, הלשון דוחפת והאצבעות שואפות לחדור לעצמות" המופיעים בזמן שחרור כח מתפוצץ
RSS Feed