עצם העצה והזנב הם מקטע הבסיס (בסיס, אמצע, קצה) של עמוד השדרה. מקטע הבסיס משמש כמקור כח ועל כן בשינג אי צ'ואן מחשיבים מאד מקטע זה במיוחד לשם שחרור כח מתפוצץ. למעשה, בשינג אי צ'ואן רואים בעצם הזנב והעצה (זנב הצב) כמקור לכח נדנוד (דואו) וסיבוב. אצל חיות משמש הזנב ככלי לאיזון הגוף כמו גם סייע לשחרור כח (למשל: נמר המזנק על טרפו פושט את זנבו החוצה). גם אצל בני אדם משמש איזור זה כסייע לייצוב הגוף. דוגמאות לכך ניתן לראות אצל אדם הדוחף מריצה המשתמש בנענוע המותן לייצוב המריצה בזמן הליכה. מתחרים אולימפים בהליכה למרחקים מנענעים את אגנם בזמן הליכה על מנת לייצר כח
מורי, מאסטר וו בינג וואן, נהג לדמות תנועה זו לדגל המתנפנף ברוח או דג השוחה כנגד הזרם. כאשר רוח חזקה נושבת על הדגל הוא מתנפנף מצד לצד. האזור של הדגל הקשור לעמוד נע קלות ואילו קצהו של הדגל מתנפנף בפראות. כאשר דג שוחה נגד הזרם, מתקבל הרושם שהוא עומד במקום ורק זנבו מתנדנד מצד לצד. באותה מידה, תנודה מזערית של המותן (זנב הצב) יכולה לשחרר כח עצום ותנועה פראית בקצוות הגפיים
נענוע של עצם הזנב מביא להפעלת כח דריכה של הרגל כנגד הקרקע (אדום). הכח החוזר מן הקרקע (כחול) עולה דרך הרגל אל המותן ומשם מתפצל אל הגפיים לייצירת התקפה